ידוע כי צריכת מלח גבוהה קשורה ללחץ דם גבוה וסיכון מוגבר להתקפי לב ושבץ, ולכן חשוב להגביל את כמות המלח בתזונה. עם זאת, בהתחשב בצריכה המוגזמת של מוצרי מזון מעובדים, עמידה בעצה זו נותרה רחוקה מלהיות קלה.

המחקר (אפי-נורפולק) שכלל 24,963 משתתפים (11,267 גברים ו -13,696 נשים), בגילאי 40 עד 79 שנים, היה מעקב חציוני של כ -20 שנה.

החוקרים השוו את הקשר בין צריכת אשלגן ולחץ דם תוך התחשבות בגיל, מין וצריכת נתרן. צריכת אשלגן (בגרמים ליום) הייתה קשורה ללחץ דם אצל נשים; ככל שצריכת האשלגן עלתה, לחץ הדם ירד. כאשר נותח הקשר על פי צריכת נתרן (נמוך/בינוני/גבוה), הקשר בין אשלגן ללחץ דם נצפה רק אצל נשים עם צריכת נתרן גבוהה, כאשר כל גרם אחד של עלייה יומית באשלגן נקשר להפחתה סיסטולית של 2.4 מ"מ כספית. אצל גברים לא היה קשר בין אשלגן ולחץ דם.

המחקר בדק עוד את הקשר בין צריכת אשלגן לאירועים קרדיווסקולריים בהתחשב בגיל, מין, מדד מסת הגוף, צריכת נתרן, תרופות, עישון, צריכת אלכוהול, סוכרת והתקף לב או שבץ מוחי קודם. אנשים עם הרמות הגבוהות ביותר של צריכת אשלגן היו בסיכון נמוך ב -13% לאירועים קרדיווסקולריים.

התוצאות מראות כי אשלגן מסייע בשמירה על בריאות הלב, אך נשים מרוויחות יותר מגברים. הקשר בין אשלגן לאירועים קרדיווסקולריים היה זהה ללא קשר לצריכת המלח, מה שמרמז כי לאשלגן יש דרכים אחרות להגן על הלב בנוסף להגברת הפרשת הנתרן.

ארגון הבריאות העולמי ממליץ למבוגרים לצרוך לפחות 3.5 גרם אשלגן ופחות מ -2 גרם נתרן (5 גרם מלח) ביום. מזונות עשירים באשלגן כוללים ירקות, פירות, אגוזים, שעועית, חלב ודגים. לדוגמה, בננה 115 גרם מכילה 375 מ"ג אשלגן, 154 גרם סלמון מכיל 780 מג, תפוח אדמה 136 גרם מכיל 500 מ"ג וכוס חלב אחת מכילה 375 מ"ג.


רכז המחקר סיכם: "ממצאינו עולה כי תזונה בריאה ללב חורגת מהפחתת צריכת המלח, אך גם להגדלת צריכת האשלגן. חברות מזון מעובד יכולות לעזור, על ידי מעבר ממלח רגיל על בסיס נתרן לחלופה של מלח אשלגן. בנוסף, כולנו צריכים לתעדף מזון טרי ולא מעובד מכיוון שהם עשירים באשלגן ודלים במלח."